From R Rimon
ג) תפלת “יזכור” (שבד’ המועדים) נתקנה לכל יחיד ויחיד, לאומרה לעי”נ הורים וקרובים, ותפלת אמ”ר נתקנה בשביל הש”ץ. כי על כן בתפלת יזכור אומר נשמת אבי או אמי או קרובי פב”פ בעבור שאתן או שנתתי צדקה בעדו או בעדה, ובתפלת אמ”ר אומר נשמת פב”פ בעבור שנדב או נדבו בעבור הזכרת נשמתו אז נשמתה או נשמותיהם.
c) The Yizkor prayer (recited on the four festivals) was instituted for each and every individual to recite on behalf of the souls of parents and relatives. The El Malei Raḥamim prayer, however, was instituted for the ḥazzan (prayer leader) to recite.
Therefore, in the Yizkor prayer one says: “the soul of my father,” “the soul of my mother,” or “the soul of my relative, so-and-so, the son/daughter of so-and-so,” because I shall give, or have given, charity on his or her behalf.
In the El Malei Raḥamim prayer, by contrast, one says: “the soul of so-and-so, the son/daughter of so-and-so,” because he (or they) pledged, or others pledged, charity for the mention of his soul; therefore may his soul (or their souls) be [bound in eternal life].
Me-It seems the common practice is to promise to give in the future. Wouldn’t it be more logical to first give and then ask?
KVCT
Joel Rich